יום שני, 25 באוגוסט 2014

לעולם בעקבות הבלוג

יש מקומות שלא הייתי זוכה להגיע אליהם אילולא הייתי כותבת בלוגים. בין מבחנים ומצב ביטחוני הצלחתי לפקוד שתי השקות מיוחדות במינן.
האחת, במרכז שרונה המתחדש בתל אביב. בכל פעם שיוצא לי לבקר בשרונה, המתחם נראה לי שונה לחלוטין מאיך שזכרתי אותו. בין ביקור לביקור מתווספות חנויות ומסעדות ופינות החמד מתחילות להיראות חלק מהנוף הכללי ולא כאילו רק עכשיו הקימו אותן.
אמצע שבוע לקראת ערב זהו הזמן האידאלי להינות מהמקום. לבתים הטמפלרים המקוריים יש קסם ארכיטקטוני שמאפשר לחוות תרבות ובילויים באווירה שקטה, למרות שהמתחם ממוקם חמש דקות מהכביש הסואן. חובבי עיצוב יהנו להיכנס לבתי האוכל והאופנה ולראות איך ההיסטוריה המאפיינת את הטמפלרים מקבלת מקום של כבוד בויזואליות מרשימה.
את החנות הדגל החדשה של ל'אוקסיטן שמשתרעת על בית בן 2 קומות, אפשר לזהות לפי האנטיליה- מתקן לשאיבת מים מבאר.

בית L'OCCITANE, היה ביתו של יוהן מרטין ונאגל, שהיה ממייסדי שרונה, הבית הוקם בשנת 1872 והוא אחד משני הבתים הראשונים שנבנו במושבה.
הקומה הראשונה מכהנת על תקן חנות למכירת מוצרי החברה ובקומה השנייה נפתח בימים אלו הספא. בו אפשר לחוות טיפולי פנים, עיסויים, פילינג גוף ועטיפות גוף.  
לרגל הפתיחה מוצעים במבצע טיפול פנים או טיפול גוף אבנים חמות 90 דקות ב-250 שקלים במקום 375. את השובר אפשר לרכוש באתר עד סוף החודש. כנסו ללינק
את השקת חנות הדגל אזכור עוד הרבה זמן כיוון שהכל התנהל ללא רבב. האירוע תוזמן לשעות אחר הצהריים המאוחרות, מה שנעם ללחות התל אביבית ולמוזמנים. הפסטורליות של שרונה תאמה לעיצוב המתחם המגודר. הברמנים לבשו וסט שחור על גבי חולצה לבנה והתקשטו בעניבת פפיון שחורה כמתחייב באירוע שכולו ניחוח פרובנס. המלצריות לבשו שמלות מחויטות בהירות. זרי לוונדר פוזרו על השולחנות הלבנים וגם אם הוזמנו עשרות אנשים, היה לכולם מקום להתרועע.



אוכל בעיצוב מוקפד חולק בנדיבות רבה, גם השמפניה, הקוקטיילים והמים המינרליים שיובאו במיוחד מצרפת נשפכו כמו במשתה של אלף לילה ולילה. בדוכן צהוב כלוגו המותג, קינחתי בגלידה בגביע ולהקה חיה מוכשרת הקפיצה את הקהל בשירים צרפתיים. המינגלינג לא נמרח מעבר לזמן הסביר וכך גם זמן הנאומים וטקס גזירת הסרט.
קשה לייצר אירוע מתוקתק, לא כל שכן נדיב ומפנק בגדול. שאפו לאוקסיטן.





שמחתי להתחדש בבושם החדש או דה טואלט נרולי&  סחלב. הוא בין הכי אהובים עלי. תווי הבושם: תווים עליונים: תפוז, מנדרינה. תווים מרכזיים: נרולי, אפרסק, חלב תאנה, פרח הלילי. תווים בסיסיים: סחלב, מאסק, איריס.




הצגת קולקציית החורף של "לי קופר" נערכה במפעל בריל בראשון לציון. המפעל הותיק לייצור נעליים עלה לכותרות לפני כשנה כשבצה"ל החליטו להפסיק לקנות ממנו נעליים ליחידות הקרביות ולהעביר את התקציב למפעל בחו"ל. בהיעדר הזמנות, המפעל נסגר אולם לכבוד הפרזנטציה, זכה "בריל" לכמה שעות של עדנה מחודשת בתור בית חרושת לג'ינסים.

מאות ג'ינסים כיסו את הקירות הערומים של המפעל. גוונים נבחרים מהקולקציה החדשה נתלו על המכונות הדוממות. ההצגה של הקולקציה השלימה את החלל המקורי של המפעל ולא גרעה ממנו. לא נעשה מאמץ לשנות את המפעל וכך יכולתי לחזות במכונות המשונות שפעם עבדו יומיום וללמוד דרכן על תהליך הכנת נעלי צבא.


צילום: עומר מסינגר
הג'ינס הכחול הקלאסי מככב במרכז הקולקציה ואיתו העולם הנגזר ממנו: שמלות במבחר גזרות וחולצות במבחר שטיפות ודיטיילים. בשורה 1: אפקט הדאבל דנים (דנים מכף רגל ועד ראש) עדיין כאן.

טיפ למראה עדכני לעונה הקרובה הוא אורך מכפלת חדש בו הדנים קצר יותר ונלבש כאשר המכפלת מופשלת מעלה וחושפת את הצד הפנימי הצבעוני של הג'ינס. בשורה 2: לאמץ ומהר.


מעל שלושים גזרות לנשים, אהבתי במיוחד את הדגם "MONA LOOSE", בויפרנד מחמיא ואת אחד הדגמים הכי מצליחים של לי קופר בגזרה גבוהה ששמוLOLA .


הקולקציה אמורה להיכנס לחנויות מתחילת ספטמבר. 

ועד לפוסט הבא אתן מוזמנות לבקרני בפייסבוק או באינסטגרם !  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה