יום חמישי, 23 ביוני 2011

שלום לך ארץ נהדרת- חלק שלישי אחרון

אז אחרי שטעמתי מלבי חרובים, מילאתי את הנשמה בכל טוב של עולם האמנות בעין הוד... הגיע הזמן לארוחת צהריים. בדרך לבית אורן יצא לנו לראות את היערות אחרי השריפה. האדמה מלבלבת אבל העצים שחורים. מראה מהפנט.


PAUSE: גם בעין הוד וגם בבית אורן, שני ישובים שנפגעו מהשריפה שפקדה אותם לפני מספר חודשים, החיים פחות או יותר חזרו למסלולם.... והישובים...קיימים ומלאי חיים.


הגענו למסעדת קאט בלו


המקום מקושט בהמון פריטים נוסטלגיים שיקרים לבעלי המקום, כמו האוכף הראשון של הבן שלו


או מגפי הבוקרים של אשתו


השולחן לפני הבזיזה


הסלטים היו טעמים במיוחד הפול,  ולמנה עיקרית פלטת בשרים – קבב, צ'וריסו ופרגיות. מרוב שמיהרנו לאטרקציות ויתרנו על הקינוחים של המקום. 



חוות הקאט בלו מציעה אטרקציות בנוסף למסעדה המגניבה: טיול על סוסים ונסיעה בטומקאר. אני בחרתי סוסים וסחפתי אחריי את מרינה והדר. כל אחת מאיתנו הזמינה סוס: מרינה את הסוס עם הווי פיי (כיאה למכורת רשת), הדר את הסוס הורוד עם הנצנצים (כיאה לפרינסס) ואני את הסוס עם השמשייה ומושב שיאצו. התאכזבנו שאף בקשה לא מולאה..


עליתי על סוסה מנוקדת שחור לבן בשם בוניטה (תודו שהכי מתאים לי לקבל סוסה צפונבונית). המדריך הסביר שצריך לשים לב לאוזניים של בוניטה כי אם הן פונות אחורה זה אומר שהיא מאיימת. מאותו רגע ננעלתי על המשפט הזה וחיי השתנו: לא הבנתי על מי הסוסה תאיים- עלי? על עצמה? על הסוס שמלפנינו?
ככה הלכנו מיליון איש וסוסו בטור, נהניתי מהנוף הירוק, שרתי לבוניטה את השיר בוניטה דה מאס והגברת? היא הכניסה אותי לתוך ענפי עצים, עצרה כל שנייה לאכול עשבים, הייתה עקשנית.
באחת מההפסקות:
מרינה: תמר תסתובבי אני אצלם אותך
אני: לא כדאי. אמרו שזה חשוב להסתכל על האוזניים של הסוס. אני לא צריכה איומים
מרינה: נו כבר תפסיקי להיות תל אביבית (סורי, אי אפשר)






בסך הכל היה מצחיק לרכב על בוניטה ואחר כך הצטערתי שלא אכלתי עוד קבב כי נהייתי רעבה מהפעילות. 
את הסוף סוף של היום בחרנו להעביר בבית קפה קטן בתחנת דלק בכניסה לעין כרמל בשם כרמלה. בבית הקפה מוכרים גם חפצי נוי וההרגשה שמתקבלת היא שיושבים בסלון של מישהו ולא במקום ציבורי.






הקינוח שהכי אהבתי 



במהלך היום שמעתי סיפורים על אטרקציות נוספות באזור, החל מצניחות, חוף בתולי עם חול לבן וצדפים דרך שביל היין וכלה בספא משונה שמציע מסאז' עם נחשים! אני מקווה שבהזדמנות הבאה שתהיה לי אזכה לטעום עוד קצת מהאזור שבין תל אביב לצפון. 




תודה לדפנה נוף ועמותת כרמלים, לרויטל ולכל שאר הבלוגרים המקסימים שהכרתי! היה לי כיף!
כולי תקווה שתרמתי איכשהו בשיפור התיירות המקומית בישראל ושלמרות השריפה האיומה שפקדה אותנו לפני כמה חודשים, יש ועוד איך יש מה לראות. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה