יום רביעי, 15 ביוני 2011

שלום לך ארץ נהדרת- חלק שני

הדר, מרינה ואני מדגמנות שמלות בחנות יד שנייה בעין הוד:



במכולת השכונתית מצאתי כל מיני מוצרים מיוחדים, שהבעלים מייבא בעצמו. רק בגלל עיצוב הבקבוק החלטתי שבא לי לשתות תה ירוק קר. חסרת אופי אני.


משם עברנו למוזיאון של ינקו דאדא הקרוי על שם מייסד הכפר מרסל ינקו ועל זרם האומנות אליו השתייך (הדאדאיזם).לא התחברתי לאמנות ולמיצגים שהוצגו בתערוכה בקומות העליונות. נקודת החוזקה של המוזיאון לדעתי נמצאת בקומה התחתונה: ה-מעבדאדא – מרכז הפעלה ייחודי שנותן לכל מבקר את ההזדמנות להביע את עצמו ביצירה דאדאיסטית דרך אמצעים רבים ומשונים כמו קולאז'ים, משחק (יש במה אמיתית), כתיבת שירים או תחפושות. הכניסה אל המעבדאדא עולה תוספת תשלום אבל היא גן עדן לאנשים עם דמיון מפותח. במבט ראשון הכל נראה לי סוריאליסטי, כאילו שום דבר לא במקומו ואף פריט לא מייצג את התפקיד שבמציאות הוא עושה. 
   



בזמן שכולם ערכו חזרות להצגה שהמחיזו על הבמה, נחה עלי רוח היצירה והרכבתי קולאז' אופנתי.




יש במעבדאדא חוק- לא לוקחים הביתה יצירות שמכינים וכך נאלצתי להשאיר את היצירה שלי מאחור (הימנית בתמונה). 



כמעט ועזבנו את עין הוד למען יעדינו הבא כשברגע האחרון הגיע דני שלייפסטון הידוע יותר בכינויו דני בירה. מסתבר שהבחור הצעיר הזה הוא הבעלים של הארט בר בעין הוד ומכין בעצמו את הבירה של המקום. מבקבוקי זכוכית של קולה וספרייט טעמנו בירה כהה ובהירה שהיו טעימות נורא. (ברור שחזרתי עם שני בקבוקים משלי הביתה). 
כל זמן שהותינו עם דני, הבחור לא הפסיק לדבר, לתזז, לעשות תנועות גדולות עם הידיים, להצחיק אותנו, לספר מיליון בדיחות איריות...מה שגרם לכולנו להתאהב בו.




כמה אירים צריך בשביל להחליף נורה התשובה היא שניים:
אחד מחזיק את הנורה והשני שותה ושותה עד שהחדר מתחיל להסתובב...



צופה עתיד מזהיר לבחור: מופע סטנד אפ משלו, תוכנית טלוויזיה, אולי ריאליטי. המקום, האוירה, הבירה, החתול על הבר- בפעם הבאה שאגיע לעין הוד אני מוכרחה לבקר את דני שוב! 


עד לפוסט הבא- קבלו סרטון של הכוכב האמיתי של עין הוד: 














2 תגובות:

  1. חחח הוא מצחיק גם בסרטון ששמת פה. אני אגיד לך מה אני הכי אוהב בבירות ביתיות זו העובדה שרובם באמת חזקות יותר גם בחוזק של האלכוהול וגם בטעמים

    השבמחק