יום שלישי, 1 במרץ 2011

סיכום חודש ללא קניות

פברואר נגמר והגיע זמן עדכון לגבי חודש ללא קניות.


אני שמחה להודיע שעמדתי במשימה, לא קניתי כלום! בדיוק כמו שרציתי (למרות שהיו פיתויים) אבל לצערי אני עוד לא במצב בו אני רוצה להיות. אבהיר קצת את דבריי- לפני כמה ימים הסתובבתי בקניון עם חברה והסתנוורתי ממחירי סוף סוף העונה בחנויות. במצב הרגיל שלי, אם הייתי עם הכרטיס אשראי עלי כנראה שהייתי קונה משהו בגלל שזה נורא זול ולאו דווקא מפני שאני באמת צריכה את זה. אני כאמור עוד לא הגעתי למצב שבו אני מאופקת ומתוכננת בקניות ומסיבה זו החלטתי להאריך את תקופת הללא קניות שלי עד להודעה חדשה.


בחודש הזה נדהמתי לראות כמה זמן פנוי נהיה לי פתאום כשלא מחפשים מציאות באי.ביי כל יום.
ערכתי רשימת מלאי של הארון שלי כולל פריטים סתמיים כמו גרביונים ונדהמתי מהכמות שיש לי. המלתחה שלי נפרשת על גבי ארונות בבית וגיליתי המון פריטים חדשים (עם טיקט) ששכחתי שיש לי. אני לא צריכה את כל הכמות האסטרונומית שגיליתי שיש לי ולכן אני מתכננת מכירה בקרוב. מי שתבוא תרוויח.
לפני שנה וחצי קניתי נעלים מנומרות של קלווין קליין. מרוב שהן יפות לא נעלתי אותן כי חששתי שהפרווה תיהרס. אפשר להגיד שהחודש ללא קניות עושה לי רק טוב ומכניס אותי לפרופורציות שכן סוף סוף עשיתי להן בכורה בפרהסיה. 


פוסט נוסף על מסקנותיי מהחודש הראשון ללא קניות יגיע בהמשך מלווה בתשובות שקיבלתי מכן, המתנדבות לשאלון שלי מלפני כמה פוסטים.


בסןף השבוע האחרון הלכתי לראות את ההצגה של עמותת "נא לגעת": "לא על הלחם לבדו". מדובר בהצגה שהשחקנים בה חרשים ועיוורים. אני מאוד חוששת להרוס לכם אם אספר את תוכן ההצגה אז אני אשתוק. אגיד רק שמזמן לא רוגשתי ככה וההצגה מדהימה, מקסימה ומרתקת. חובה חובה לראות. לאחר ההצגה, ישבתי לאכול במסעדה שבמקום שבה אוכלים בחושך, שמה בלקאאוט. פלאפונים ושעונים הושארו בלוקר כדי לא להרוס את החוויה והמלצר הוביל אותי לשולחן שכן לא ראיתי כלום. אפילו לא את הגבר שישב לידי וגם כשניסיתי להעביר את היד מול הפנים- לא ראיתי אותה. באותה מידה יכולתי לעצום את העיניים. החושך עצמו לא הלחיץ אותי אבל המחשבה לאכול משהו ולא לראות אותו גרמה לי למידת מה של חרדה. האוכל טעים, ניסיתי סלמון, ניוקי פיסטוק ונודלס. בחלק מהזמן בכלל אכלתי בידיים כי לא מצאתי את המזלג. ניסיתי למזוג לעצמי מים וחלק נשפך על השולחן. לפחות אני עצמי יצאתי בלי אף כתם. גיליתי שחוש הטעם מתחדד כשלא רואים.
בנא לגעת יש גם הצגה לילדים "נסיך תרנגול"  ובית קפה בשם "קפיש" עם תפריט שמלמד את הסועדים איך להזמין בשפת הסימנים. לרגל פורים מתוכננות סדנאות מעניינות לילדים. המרכז בנמל יפו מספק לחרשים סיבה לקום בבוקר ועוזר להם להיות עצמאים כמה שאפשר. אין תג מחיר שיכול לכמת את ההרגשה הזאת ולכן אשמח אם תתרמו לעמותה בביקור. לסיור באתר והזמנות



סוףסוף תמונות עם גשם. התיק שבתמונה שייך למותג "כיסים". הוא כבר שנתיים אצלי ועדיין נראה כמו חדש אבל זו פעם ראשונה שאני מכניסה אותו לבלוג. הוא בדרך כלל התיק היומיומי שלי לסידורים וכאלה. התיק בצורת תיבה וקוראים לו משום מה "M", יש לו 4 כיסים בביטנה, אחד מכל כיוון והוא מתוכנן בחכמה. העונה נוספו לדגם "M" גם גוונים של אפור שזה הכי נייטרלי שיש ומזלי שאני בהסכם של אי קניות...


בהזדמנות זו אאחל מזל טוב ענקי לשרונה ראובני שחוגגת יום הולדת בתאריך מיוחד שרק יחידי סגולה כמו סבי ז"ל נולדו בו: 29.02 - תאריך שמגיע רק פעם אחת בארבע שנים.


מי שעוד לא נרשמה להגרלה בבלוג זה הזמן...

3 תגובות:

  1. תמונות ממש יפות ולבוש מקסים.
    אהבתי ביותר.
    חום זו אהבתי החדשה. לאחר שנים שחשבתי שאני לא מתאימה לצבע בגלל הגוון הג'ינג'י והלבן שלי. כמוך ממש. אולי פחות כתומה.

    אכן יש לנו דחף בלתי נשלט לקנות. גם לי יש מלא פריטים חדשים ממש עם טיקטים או סתם שלא נלבשו.
    יש גם כאלו שאין לאן ללבוש.

    מחלה קשה היא זו.
    אך מצאתי לי חנות חדשה שבה הפריטים זולים ושיקיים לאופנה העכשווית. אין טעם להוציא הון בחנויות רשת. עדיף לקנות איכות פחות טובה במחיר מתאים ובין כה וכה זה רלוונטי רק לאופנה הנוכחית...אם שומרים או קונים פריט קלאסי הוא עשוי להתאים ולהחזיק יותר זמן.

    אני מניחה.
    עוד לא גיליתי מה האיכות של הפריטים. אבל הם כולם עלו לי 40 שקלים בסוף עונה.
    שמלות. ג'קטים וכו.

    השבמחק
  2. אוף לא שמתי לב אם כתבתי לך שהתמונות יפות.
    אהבתי את תפאורת החורף.
    תסדרי עוד אחד כזה בבקשה בזמן הקרוב.
    אני לא שבעתי.

    השבמחק
  3. או, תודה רבה! אני מאד אוהבת את תאריך הלידה שלי, יש בו משהו קסום.

    השבמחק