יום רביעי, 2 בפברואר 2011

תיירת ליום אחד בעיר שלי

אחרי 4 שעות סיור במתחם ביאליק המשכתי לסיור משפחתי ביפו. אשתו של אבי מדריכה טיולים מאורגנים בחו"ל והזמינה לביקור בארץ מדריכה מקומית שפגשה בגרמניה. כידוע הדעה הרווחת בעולם על ישראל אינה חיובית והוריי מקווים שבאמצעות הביקור הזה תהיה לישראל עוד ידידה בעולם ובטח ידידה שהיא מדריכה טיולים מקומית בגרמניה...


על הסיור פיקד מדריך מקומי ובעזרתו הגעתי למקומות שלא ראיתי מעולם ביפו.






על גדר הכנסייה היו תלויים מספר תליונים וכששאלתי את המדריכה הגרמנייה לפשר העניין, היא אמרה שהתליון הוא סמל להתחייבות למשהו בפני האל, מעין נדר שכזה.


הגרמנייה התעניינה מאוד בשירות הצבאי שלי ובחיי הכלליים ושאלה המון שאלות לגבי מנהגים ביהדות שלטענתה בסמינר שהשתתפה בו בעבר לא ידעו לענות לה על השאלות. לעיתים רחוקות מאוד יש לי את ההזדמנות להציג את ישראל כפי שאני רואה אותה ושיתפתי את המדריכה בהמון מידע שלעיתים לא מועבר כראוי בחדשות. לפי השאלות הבנתי שמדובר באישה אינטליגנטית שחיפשה תשובות לסקרנותה כבר המון זמן עד שהגיעה לארץ.  
לעיתים רחוקות יוצא לי לשמוע תובנות של תיירים על הלך החיים בארץ. האורחת למשל נדהמה מאיך שלכל ישראלי מראה ייחודי משלו, לא כמו גרמנים שידועים בקווי המיתאר המשותפים שלהם או איך למשל כולם מסתכלים לכולם בעיניים ולא נראים מבוישים.  
אגב, בזמן המלחמה ישבתי ימים כלילות על אתרי חדשות בינלאומיים ונלחמתי על התדמית השלילית. זה היה קרב שסופו המר ידוע מראש ולצערי הרגשתי שאני לבד במערכה. הופצצתי בתגובות ארסיות ואפילו בתגובה של אוסטרלית שהיתה בטוחה שאני גרה במדבר עם גמלים בחצר האחורית. נורא מפריע לי שאנשים קובעים דעה כשהם מתבססים על סטיגמות ושמועות. כדי להבין את ההווה של מציאות כלשהי צריך ללמוד את ההיסטוריה שהיתה ומעטים האנשים שטורחים לבדוק את המידע שהם מקבלים.




בסוף הסיור התיישבנו לאכול בד"ר שקשוקה, אני הזמנתי שקשוקה ומנת שוארמה. את הקוסקוס אטעם בפעם הבאה.. משם המשכנו כולנו לקפה בתחנה בנווה צדק וחזרתי הביתה בערב ג-מ-ו-ר-ה מעייפות! 



חכו לערב- תהיה לי הודעה דרמטית!

תגובה 1: